עובדות מעניינות לגבי פרידה קאלו שאת חלקן אולי לא ידעתן עובדה מספר 1: נתחיל בשם שלה. פרידה קאלו נולדה למעשה כמגדלנה פרידה כרמן קאלו אי קלדרון! וואו כבוד! זה גורם לי להרגיש ממש טוב עם השם הארוך שלי. שיחסית לפרידה הוא קצרצר. בעלה של פרידה קאלו: דייגו ריברה, לא היה טוב יותר... שמו הפרטי היה דייגו מריה דה לה קונספסיון חואן נפומוסנו אסטניסלאו דה לה ריברה ובאריינטוס אקוסטה אי רודריגז. לזה אני קוראת היסחפות פרועה! נמשיך לעובדה מספר 2: פרידה קאלו חלתה בפוליו בגיל צעיר. עובדה מספר 3: לפני שהתחילה לצייר, היה לפרידה קאלו חלום: להיות רופאה. אביה היה צלם שעורר את העניין שלה באמנויות מגיל צעיר. אבל זה תמיד היה משני לרצונה לעסוק ברפואה. עובדה מספר 4: ככל הנראה זאת עובדה מוכרת, בדרכה חזרה לביתה ב-17 בספטמבר 1925, האוטובוס שלה התנגש בחשמלית. תקלה זו גרמה לפרידה קאלו לפגיעה פיזית ונפשית קשה ביותר. אזור האגן שלה נוקב על ידי מוט מתכת בנוסף, היא סבלה מ-11 שברים בירך ימין. כף רגלה הייתה מרוסקת כליל, וכך גם הכתף. צווארה ועמוד השדרה שלה נשברו שניהם. היא סבלה מכאבים עצומים ושכבה במיטה חודשים רבים. עם הקללה הגיעה הברכה, בעקבות התאונה נמנע מפרידה קאלו ללמוד רפואה ואביה כדרך לעודד אותה בנה לה קן ציור וקנבס שמותאם לשכיבה. פרידה קאלו החלה לצייר ציורי פורטרטים כמקור לריפוי. עובדה מספר 5: פרידה קאלו התחתנה עם הצייר דייגו ריברה שהיה מפורסם. כאשר נישאו ב-1929, נישואיהם היו הרסניים ודרמטים ביותר. "היו לי שתי תאונות איומות במהלך חיי", אמרה. הראשון נגרם על ידי אוטובוס, והשני על ידי דייגו. הוא, למעשה, בגד בה מספר פעמים (אפילו עם אחותה!) פרידה קאלו גם כן בגדה בדייגו עם נשים וגברים ביניהם לאון טרוצקי המהפכן. ב 1938 פרידה קאלו ודייגו התגרשו, ב 1940 חזרו לגור יחד ונשארו יחד עד מותם. עובדה מספר 6: פרידה קאלו הייתה חברת המפלגה הקומוניסטית, על כן היא דמות חלוצה בפמיניזם. ביוזמתה של הצלמת טינה מודוטי, היא הצטרפה למפלגה הקומוניסטית המקסיקנית ב-1928. היא הייתה אז רק בת 21 ורק התאוששה מהתאונה. אף על פי כן, מחויבותה להגנת הצדק החברתי ולקידום התרבות המקסיקנית התגלתה כבר בתור נערה.

טיזירי הייתה אשה קטנה כבר מגיל 7 סחבה שקי אורז, עזרה לסבתא ואמא שלה לסחוב שקי אורז ולקלוע קש. כך היה נהוג בשבטי האמאזיג במרוקו. הימים היו כל כך חמים שאת רוב העבודות התחילו לפני הזריחה. טיזירי הייתה נחשבת יפהפייה בכפר שלה, אך היא לא ידעה כי מעולם לא אמרו לה. בגיל 14 עם בוא הדימום הראשון, הורשתה להשתתף בטקסים המסתוריים של נשות הכפר. הנשים רקדו ורקדו בטראנס ראו חזיונות ואפילו התעלפו. טיזירי שכבה ליד האש והתבוננה בלהבות. בהדרגה הרגישה שהגוף שלה התפוגג והנשמה שלה עולה ומטיילת מעלה. תחילה נבהלה אבל משהו בה אמר לה להתמסר. היא החלה לראות צורות גאומטריות הולכות ונבנות כל פעם הגיע קו ישר שבנה עו ועוד צורות שהסתובבו במהירות ונבנו והתפרקו. ״טיזירי, טיזירי בואי קומי ..״ היא הרגישה יד מלטפת אותה. למחרת הגיעה המקעקעת לכפר לקעקע את הנשים הצעירות. טיזירי בחרה בשני קווים ישרים, אחד במצח שמחבר אותה מעלה לעולמות הגבוהים, אחד מטה בסנטר שמכוון אותה ללב ולקרקע. קווים שישארו איתה לנצח. כעבור שנים הפכה לאשה חזקה בוגרת, וכבר גילו לה שהיא יפהפייה.

בעמוד מורשת של ילידי ארצות הברית, גיליתי צילום שממש תפס אותי. משהו בעוצמה של המבט והנוכחות שלה משך אותי לצייר אותה. החלטתי להוסיף לה פרחים ברקע שיחברו בין עוצמה לעדינות שקיימים בה. למזלי מצאתי קצת מההיסטוריה שלה: Pretty Nose היא אשה משבטי אראפאנו,נולדה ב-1851 בערך. היא זוהתה כאראפאנו על בסיס הצמידים שלה עשויים חרוזים אדומים, השחורים והלבנים. היא השתתפה בקרב שנקרא little bighorn באזור דקוטה, ארה״ב בין צבא ארה״ב לילידים המקומיים.

רידהי החום כבד, השמש קופחת וההרים עומדים גאים בטירוואנאמלאי שבהודו. שם רידהי ומשפחתה גרים בפשטות וצניעות. רידהי עובדת כפועלת בניין וסוחבת כל יום קערות אדמה על ראשה בשביל לפרנס את משפחתה.ולא משנה כמה קשה תמיד תראו צוחקת ומחייכת.אך השנים עברו והחיוך הקסום החל לדהות כמו סארי שתלוי זמן רב מדי בשמש. העבודה הפכה קשה ומפרכת, והכסף בקושי הספיק לקמח ואורז. . בוקר אחד, מצאה רידהי מכתב מסתורי. אך מכיוון שלא ידעה לקרוא, הייתה מתבוננת במילים ומגלה רק צורות משונות והרצון ללמוד לקרוא רק הלך והתעצם. ערב אחד לקחה רידהי את האופניים מהחצר ורכבה לכיוון בית הספר התיישבה מול הספרים והחלה ללמוד אות אות, מילה מילה וכך ערב אחרי ערב. רידהי התאהבה במילה הכתובה והחלה לכתוב סיפורים קצרים. השמועה פשטה ומסביבה כל ערב החלו להתאסף תושבי הכפר, רק בשביל לשמוע אותה סיפורים קסומים מעולמות אחרים. מאז גדולים וקטנים מגיעים לביתה של רידהי ומספקים למשפחה מאכלים, גבינות ופירות. ומה כתוב במכתב? הוא שמור אצלה והיא לא מגלה לאף אחד. בטירוואנמטלי יש המון מאמינים. רידהי גם מאמינה.

שמעתי הרצאה מעניינת שמדברת על שימור עובדים ועד כמה זה לא כלכלי לעסק להכשיר עובדים ולהעסיק מחדש. המרצה דיברה על כך שעובדים ראויים להרגיש מוערכים על הזמן והעבודה שלהם, להרגיש משמעות בעבודה וחלק אמיתי מהמערך בעסק כמובן שהביטוי להערכה הוא לא רק בשכר. הוא בדברים הקטנים שעושים תחושה נעימה להגיע לעבודה. מתנות לחגים יכולה להיות דוגמה נהדרת לכך. האם החברה שלך שלחה לך מתנה קטנה וגנרית? שובר קנייה שימושי? אולי מתנה ממותגת של העסק לאות הזדהות והרגשת שותפות? בעיניי מתנה מיוחדת לעובדים יכולה להיות סימן לכך שהחברה שלכם חושבת אחרת, אכפתית כלפי העובדים ומבינה שתשומת הלב לפרטים יכולה לעשות את כל ההבדל. מתנות לחג הפסח יכולות להיות מקוריות ומצחיקות, צבעוניות ושמחות. מתנות לראש השנה אופטימיות ומרגשות. ניתן לתת מתנה לעובדים שיש בה ציטוט, השראה, מסר. ניתן להתאים מתנות אישיות. כל כך הרבה אפשרויות מופלאות! והנה מוצרים אפשריים למתנה לעובדים שלכם. השנה אל תהיו כמו כולם. הנה כמה רעיונות אפשריים למתנה לחגים עבור העובדים שלכם, או לכל ארוע אחר: תיקים למחשב נייד עם שלל עיצובים והדפסי ציורים. תוכלו להוסיף משפט משלכם, סלוגן ולוגו. תיקי צד עם סלוגן חברה. מחברות עם הדפסי ציורים ומשפט השראה. עיצוב מותאם במיוחד עבור החברה שלכם, איזה בדיחה קטע שיש רק אצלכם בחברה, ניתן לעצב במיוחד עבורו איור מיוחד! יומנים עם שלל עיצובים משמחים לשנה חדשה ועוד שפע של רעיונות למתנות שיגרמו לחברה ולעובדים שלכם להעלות חיוך על הפנים ולהיות מיוחדים. ניתן להזמין בשלל תקציבים, בין אם זו חברה גדולה עם כמות גדולה של עובדים שמחפשת מתנה לעובדים עד 20 ש״ח ורוצה מחברות מיוחדות, או בין אם זו חברה קטנה שמחפשת מתנות לעובדים עד 100 ש״ח ויכולה להזמין תיק מחשב נייד. אנחנו נתאים עבורכם את המתנה המושלמת בתקציב שלכם. מוזמנים לפנות אלינו לקבלת פרטים והצעת מחיר

אובססיה/אהבה למרוקו ולכחול רויאל. אני המצאתי שם חדש לצבע. אני קוראת לו כחול מרקש. ואנשים צוחקים ולא מבינים מה קשור מרקש. כי כחול שולט נגיד ביוון, או כחול טורקיז או כחול רויאל וכו.. אני אסביר. התאהבתי קשות בכחול מרקש לפני כמה שנים. צבע שלפני כן לא היה לי עניין מיוחד בו. . צבעתי קיר בסלון בכחול עז. עיצבתי מיתוג שלם של סטארטאפ בכחול. קניתי שמלות כחולות. חשבתי שזה יעבור. שזה שלב. שגם לפיקסו הייתה תקופה כחולה 🙂 אבל הכחול נשאר ובגדול!! ועכשיו נדבר על אהבה נוספת ותבינו איך הכל מתחבר. כבר שנים שאני חולמת לטייל במרוקו. זה עוד לא קרה 🙁 אבל יקרה אינשאללה. אין משהו במרוקו שאני לא אוהבת! חוץ מהמרוקאיים בארץ. סתםםם נו אני מרוקאית מותר לי. השווקים, הטבע, השטיחים, היוטה, השבטים הברבריים, כאילו נולדתי ונבראתי במיוחד למדינה הזאת!!! מדי פעם אני שוטפת את עיניי בתמונות ממרקש. ככה גיליתי את jardain majorelle גנים יפיפיים ומעוצבים להפליא, שיתכן בהחלט והם גרמו לי להתאהב בכחול הזה. הגנים האלו שייכים לצייר בשם ז׳אק מז׳ורל, שמלא מציוריו היו בנושא מרוקו. גם הוא היה מאוהב במדינה. לינק למוצרים בתגובה הראשונה

אוקיי אני מודה, בחרתי שם קצת מורכב למותג שלי. אני אעשה סדר. איך אומרים אותו? מגלה- יה. איך כותבים אותו? מגלאיה. אז מה הקטע של השם? קודם כל זו מדינה בצפון מזרח הודו, אחת המדינות היפות ביותר וגם הגשומות ביותר. לכן משמעות השם בשפה המקומית בנגלית היא מחוז העננים. בנוסף לכך מגלה יה, זה היא מגלה את אלוהים, אני אוהבת לחשוב על זה במובן של חיפוש אוצרות ועולמות ותרבויות מעניינות, כאשר הדגש הוא על נשיות. היא מחפשת.